נטיעה, השקיה, צמיחה. שלושה הרהורים לכבוד ט"ו בשבט.

פתגם עתיק אומר שעל מנת להגשים את עצמו אדם צריך: להוליד ילד/ה, לנטוע עץ ולכתוב ספר. בארץ סגרו לנו את הפינה של העץ, עם טקסי הנטיעה בט"ו בשבט. המשמעות של אמרה חכמה זו מתכתבת עם התיאוריה של אדלר שאומרת שמשמעות החיים היא התשובה שאנו נותנים/ות למשימות החיים, ומה שנשאר מאיתנו לאחר לכתנו זו התרומה שלנו לאחרים ולעולם. במילים אחרות, הגשמה עצמית = תרומה. מהם שלושת הדברים שנטעתי, ילדתי או יצרתי שיישארו אחריי? מה "העץ" הבא שלי?

כדי לעצב לוגו צריך להבין את המהות של הדבר שרוצים לייצג. אני רואה את עצמי כמיילדת של אפשרויות. קשה לדמיין וויז'ואל מתאים לדימוי הזה בכרטיס ביקור. האופציה השנייה הייתה השקיה. ישנו זרע או צמח עם פוטנציאל עצום, שכדי לממש עוד ממנו זקוק למים. המים האלה הם מישהו/י שרואה אותו בעיניים טובות, עם אמונה ברוח האדם בכלל ושם הפונה לליווי בפרט. כך נולד המשפך כדימוי מרכזי. כשתפגשו זרע או נבט (רעיון, תוכנית, משאלה, כישרון, רצון)  תנו לו צ'אנס. שתלו אותם באדמה נדיבה ודאגו שמישהו משקה ומדשן, מגן מפני הרוח ואיומים אחרים, וחכו. מרגש לצפות מה יגדל.  

 

כשרואים עץ עבה וגבוה, ניתן לשער ששורשיו חזקים. עצים צעירים שנאלצים לשלוח את שורשיהם למרחקים כדי לחפש מים בזמני בצורת, יוצרים את הבסיס שמאפשר להם, כשהגשם מגיע, לצמוח לגובה ולפרוח. קראתי את הרעיון הזה בספרו של יונתן שתיל "פסיכולוגיה חיסונית". הדברים הקשים שעברנו (או עוברים/ות) דוחפים אותנו לפיתוח חוזקות ויכולות שיאפשרו לנו להתמודד טוב יותר עם אתגרי החיים ולהגשים את עצמנו. דשן זה מסריח, וזה מצמיח.

תקשורת מצמיחה

בימים אלה סיימתי להקליט את פרויקט התקשורת במיזם הדרכת ההורים החדש שלי #פרויקטהורות. זיקקתי להורים מהי תקשורת מקרבת, מאפשרת ומעצימה. שמחה לשתף בכמה נקודות.

כל אינטראקציה היא תקשורת. כל אינטראקציה היא הזדמנות: או או. להתקרב או להתרחק, לעודד או לייאש. תקשורת אפקטיבית היא תקשורת שמשיגה את המטרה שלי. כדי לדעת אם השגתי את המטרה שלי עליי להסתכל על התוצאה. מה הייתה ההשפעה של התקשורת על בן או בת שיחי. כוונות טובות לא מספיקות.

תקשורת לא אפקטיבית כוללת שני סוגים של תגובות: מחבלות ומיותרות.

בין המחבלות אפשר למצוא: ביקורת, זלזול, הטפה, הזהרה, רחמים, איומים.

בין המיותרות אפשר למצוא: הוראות, הסברים חוזרים, הבטחות, תחנונים, שבחים.

הדבר המיידי והמועיל ביותר כדי לשפר את אפקט התקשורת הוא לשתוק.

לא להשתמש במחבלות ובמיותרות. אלה יוצרות אשליה של עשייה, יש תנועה, אבל חסרה התקדמות.

לא להגיד כלום מאפשר לילדים/ות שלנו ללמוד מהתוצאה של הבחירות ושל המעשים שלהם/ן

וכשרוצים להגיד יש לחשוב: מה המטרה שלי? מה אני רוצה שהילד/ה שלי י/תרגיש, י/תחשוב וי/תעשה?

תקשורת אפקטיבית משתמשת במעט מילים, שמנוסחות בשפה חיובית.

במקום לומר: לא, אסור, אני לא מרשה

אפשר לומר: עדיף… רצוי… כדאי… אפשר… משתלם יותר… נעים יותר…

במקום להגיד מה לעשות, תחליטו מה אתם/ן תעשו

במקום להורות ולגעור: "לא להרביץ", לתאר את ההשפעה: "זה כואב" ולהתרחק או להרחיק אותו/ה בתקיפות אדיבה.

תקשורת אפקטיבית היא תקשורת חיובית. זו מביאה לקרבה, לשיתוף ולהשפעה.

חג שמח!

שתף:
Share on facebook
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

עוד מאמרים שאולי יענינו אותך

צרו אתנו קשר